2. בתמונות
שלפנינו הודגמה ציסטה אכינוקוקלית פעילה. דופן הציסטה החיצונית והמחיצות
בתוכה מעובות, ומודגמת כמות קטנה של נוזל המסנן את השומן סביבה. מודגם
פיזור של הפרזיט עם ציסטה בוריד הפורטלי ושתי ציסטות בכבד. מודגמים
אוטמים בכבד, שנגרמו כתוצאה מציסטות שחדרו לסעיפים פורטלים וחסמו אותם.
ציסטה אכינוקוקלית (Hydatid disease)
היא זיהום פרזיטרי הנגרם ע"י תולעי סרט (שרשור/ Tape
worm) מזן
האכינוקוק, והיא נפוצה באיזור אגן הים התיכון, הודו, אפריקה, דרום אמריקה,
דרום אירופה, ניו זילנד ואוסטרליה. המחלה יכולה להופיע בכל איבר בגוף,
אך הציסטות לרוב ממוקמות בכבד, ובשכיחות מעט נמוכה יותר בריאות, ואינן
גורמות סימפטומים. החולי נגרם לרוב משנית לקרע של הציסטה (עם או בלי
אנפילקסיס), זיהום הציסטה או בעיה תפקודית של האיבר המושפע ע"י
לחץ על איברים סמוכים, כגון הידרוצפלוס עקב לחץ על החדר הרביעי במוח.
הציסטה האכינוקוקולית מתחילה תמיד בסוג I,
כציסטה אחת עגולה מלאת נוזל. הציסטה יכולה להתקדם לסוג II אם
משתית (Matrix)
או ציסטות בנות מתפתחות. המשתית הוא שאריות של חלק הציסטה הנקרא אנדוציסט,
ההופך בהתבגרות הציסטה למיותר. זהו חומר ג'לטיני בצבע צהבהב ענבר הנראה
סמיך בבדיקות CT וUS,
ויכול לבלבל בגלל סמיכותו עם גידול. ציסטות בנות הן ציסטות קטנות בתוך הציסטה
המקורית. סוג II עובר
לעיתים תהליך של התבגרות יתר, חומרים מוצקים מחליפים את החומר המזין
בנוזל הציסטה, וכתוצאה מהרעבה של הפרזיטים, הציסטה מסתיידת בהיקפה והופכת
אינרטית.
הסוגים I ו-II יכולים
לעבור 3 סוגי קרע:
- סגור (contained)
– נראים חלקי קרום חופשיים בתוך הציסטה, אך ללא עדות לקרע של ההיקף.
- מקושר (communicating)
– קרע המתחבר אל דרכי הנשימה או אל דרכי המרה.
- ישיר – קרע אל החלל סביב הציסטה, כגון חלל הפריטונאום.
הקרע
הסגור אינו סמפטומטי. הקרע המקושר יכול לגרום לחסימת דרכי מרה, התרוקנות
הציסטה או זיהום שלה. כאשר הקרע אל דרכי הנשימה, תוכן הציסטה יתרוקן
בשיעול.
הקרע הישיר הוא בעל התוצאות החמורות ביותר, הכוללות אנפילקסיס, פיזור
של הציסטה (הידטוזיס שניוני) וזיהום בקטריאלי של החלל סביב הציסטה.
התגובה האנפילקטית כתוצאה מפרפורציה נגרמת לרוב מאספירציית מחט או ניתוח,
ולכן החשש הגדול מביצוע פעולות פולשניות בציסטות האכינוקוקליות. פיזור
אינטרא-ווסקולרי כתוצאה מטראומה יכול גם הוא לגרום לאנפילקסיס, עם מקרים
נדירים המתועדים בספרות.
ד"ר אסנת הלשטוק
ד"ר לריסה גורנדה
ד"ר אורית פורטנוי
מכון הדימות, בי"ח שיבא.